פתוגנים (וירוסים, פטריות, חיידקים וטפילים) תוקפים בעלי חיים בעיקר במצבי עקה. לכל פתוגן מחזור חיים אשר כולל זמן דגירה בבעל החיים ותקופת מחלה בה נראים סימנים קליניים. שלב המחלה הוא השלב בו רמת הפתוגן הגבוהה ביותר והגוף מנסה להלחם בו ולפעמים ללא הצלחה. בשלב זה יש צורך במקרים רבים לתגבר את הגוף באנטיביוטיקה וטיפולים תרופתיים אשר גם להם תופעות לוואי המחלישות את בעל החיים. אבחון מוקדם ומדויק של הפתוגן יכול לסיעה להצלחת הטיפול במחלה ולאפשר מתן תרופה נכונה ויעילה, אבחון מוקדם יכול אף למנוע את הופעת המחלה מראש. בשונה מרוב השיטות הנפוצות אשר מתבססות על זיהוי תגובה חיסונית לפתוגן או אבחון בעקבות סימנים קליניים, אבחון מולקולארי מזהה בצורה הרגישה ביותר את נוכחות הפתוגן. זיהוי מולקולארי של הפתוגן יוביל לטיפול יעיל יותר ומאפשר אבחון מעקב אחר יעילות הטיפול בזמן אמיתי.
לקוחות יקרים! אם לא מצאתם ברשימת המחלות פרטים אודות מחלה מסוימת אותה ברצונכם לבדוק, פנו אלינו באמצעות הטופס האלקטרוני בלחיצה על הקישור ואנו נבחן את האפשרות להתאים עבורכם את הבדיקה.
בקטריולוגיה כללית - תרבית זיהוי ורגישות לאנטיביוטיקה של חיידיקם אירוביים, אנאירוביים ופטריות
המחלות הנפוצות בעופות
לחץ לפרטים נוספים
|
גורם המחלה: חיידק Chlamydophila Psittaci , אשר חי כטפיל תוך תאי בציפור.
פתוגינזה: העברת החיידק מציפור לציפור דרך הפרשות הציפור, האוויר ואבק נוצות. בנוסף יכולה להיות העברה מהאם הנגועה לעובר בביצה.סימני המחלה מופיעים בעיקר במצבי עקה של הציפור אך הציפור יכולה להיות נשאית ולהפריש את החיידק גם אם היא לא מראה סימנים קליניים במשך שנים רבות.
סימנים קליניים: הנפוצים כוללים- שלשולים (צהבהבים), סימני מערכת הנשימה (הפרשות מהעיניים והאף, קשיי נשימה), חוסר תאבון ,רזון, טמפ' גוף נמוכה וסימור נוצות. הרעלן המופרש מהחיידק פוגע בעיקר בכבד ובכליות.
אבחון: יש לשלוח דגימת דם, swab מהפרשות הביב או העיניים. המחלה יכולה לעבור לאדם ולכן חשוב לוודא שהציפור שברשותכם אינה נשאית או חולה!
|
|
|
גורם המחלה: נגיף ממשפחת ה circovirus. הנגיף חי בבסיס הנוצות, אבק הנוצות, בדם הציפור ובמקור. התגלו כ- 15 זנים שונים של הנגיף אך עדיין לא ידועה מידת אלימותו של כל זן. המחלה תועדה לראשונה אצל קקדואים בטבע בערבות אוסטרליה, אך עם השנים החלו דיווחים על מחלה גם במינים שונים (בעיקר אוסטרלים ואפריקאים).
פתוגינזה: העברה והדבקה מציפור אחת לשנייה דרך האוויר, מגע ישיר בין ציפורים, הפרשות מפתח הביב (לשלשת), כלי אוכל ואבק נוצות. ציפור שנדבקה יכולה לשאת את הנגיף שנים עד להתפרצות סימנים קליניים.
סימנים קליניים: איבוד נוצות, התפתחות לקויה של הנוצות, פגיעה במקור (נגעים, צמיחת יתר), פגיעה במערכת החיסון, דיכאון ואיבוד משקל. ציפור אשר נשאית למחלה או נמצאת בשלבי דגירה לא מראה סימנים קליניים ולכן הדרך היחידה לבדוק נשאות היא בבדיקת DNA במעבדה. רמת ההדבקה והסימנים הקליניים תלויים בזן הנגיף, מין הציפור, גילה והמצב החיסוני בו מצויה הציפור. הנגיף פוגע בייצור הנוצות, במערכת החיסון במוח, הכבד והדם. ברוב המקרים המחלה סופנית ונובעת בעיקר מכשל חיסוני. אבחון: יש לשלוח דגימת דם
|
|
|
גורם המחלה הוא נגיף ההרפס. תקופת דגירה קצרה של כ- 48 שעות ומשך המחלה 5 ימים ועד מספר שבועות. מהלך המחלה לרב אקוטי: זיהום הגורם למוות פתאומי, כשלרב זהו הסימן היחיד. סימנים נוספים: דיכאון, איבוד תאבון, פליטת מזון, הפרשות מהאף, דלקת לחמית העין וסימנים עצביים. הסימנים פורצים לרב בזמן עקה (סטרס) לצורך אבחון במעבדתנו מומלץ לשלוח דגימת דם או swab מהפרשות העיניים ומערכת העיכול.
|
|
|
גורם המחלה הוא חיידק – G . תקופת דגירת החיידק שבוע עד 3 שבועות. הדבקה לרב מתרחשת דרך האוויר כאשר גורם מסייע הוא צפיפות רבה בין פרטים. סימנים קליניים: החיידק יכול לגרום למחלת נשימה (שיעול, הפרשות מהאף, הצטברות הפרשות סביב העיניים וקשיי נשימה), פגיעה בייצור ביצים, פגיעה בגדילה ודלקת לחמית העין. ישנן ציפורים הנשארות נשאיות עד להתפרצות המחלה לרב במצבי עקה (סטרס). לצורך אבחון במעבדתנו מומלץ לשלוח דגימת דם או swab מהפרשות עיניים או אף.
|
|
|
גורם המחלה הוא חיידק – .G ההדבקה בין ציפור אחת לשנייה בעיקר דרך האוויר, הפרשות עיניים, לשלשת ואבק נוצות. יכולה להתרחש ההעברה מהאם לביצה, או מגע ישיר בין ציפורים. סימנים קליניים – חולשה, חוסר תאבון ושלשול. במקרים כרונים לעיתים נראה דלקת פרקים, דלקת לחמית העין ונזק לאיברים פנימיים (כבד, טחול, כליה או לב). ברמת נגיעות גבוהה יכולה להיות תמותת עוברים. אבחון – סימנים קליניים ובדיקות מעבדה. לצורך אבחון במעבדתנו מומלץ לשלוח swab מהפרשות הביב, הפרשות עיניים או אף. המחלה יכולה לעבור לאדם ולכן חשוב לוודא שהציפור שברשותכם אינה נשאית או חולה!!!
|
|
|
גורם המחלה: וירוס ממשפחת papovavirus הפוגע כמעט בכל מיני הציפורים. המחלה משפיעה בעיקר על גוזלים ומובילה למוות תוך 48 שעות מרגע הופעת הסימנים הקליניים של הגוזלים הנגועים.
פתוגינזה: אבק נוצות, לשלשת, אויר, מגע ישיר וחומרים נגועים.
סימנים הקליניים: אובדן תנועתיות בזפק, פליטת מזון, נפיחות בטנית, דיכאון, איבוד תאבון, איבוד משקל, שלשולים פגיעה בניצוי, קשיי נשימה, דימומים פנימיים ומוות. ציפור ששרדה את הווירוס נשארת נשאית לכל ימי חייה ומידת הפצת הנגיף משתנה בין הציפורים הנגועות. וירוסים מסוג פוליומה מכילים בתוכם גן הנקרא Tantigen אשר תפקידו לגרום לחלוקה בלתי מבוקרת של תאי המטרה, חלוקה כזו יכולה ליצור גידולים בציפור נגועה בהמשך חייה. אין אפשרות לדעת אם הציפור נשאית ללא בדיקת מעבדה. אנו ממליצים לבדוק כל ציפור המוכנסת ללהקה או לריבוי ולשמור את הציפור מבודדת עד הגעת התשובות.
אבחון: לצורך אבחון במעבדתנו יש לשלוח דגימת דם.
|
|
|
|
|
|
